בהשראת הכתבה של שנה שעברה “60 דברים שאני אוהב בישראל“, הנה עוד 61 דברים שאני אוהב בישראל:
1.אני אוהב את זה שלמרות שלא דיברתי עם מישהו מאז הקדנציה של בן-גוריון, הוא יתקשר אליי כדי לבדוק איפה אני עושה את הסדר.
2.אני אוהב את זה שאפשר להתיישב בבית קפה ולתת לכלב להסתובב חופשי, ואף אחד לא יניד עפעף.
3.אני אוהב את הנורמה החברתית שמאפשרת לנו לעשות ‘דאבל-דיפ’ בשקט, בלי החשש הניורוטי שנחטוף את קדחת הנילוס. קחו את האל-סבון המחטא שלכם ודחפו אותו לאן שאתם רוצים.
4.אני אוהב את זה שאפשר לקחת הומלס בלי כישורים בכלל, לשים אותו מאחורי דלפק של ארומה, והם מיד יהיו מסוגלים לצייר לב קטן בקפה הפוך שלך.
5.מרפסות. הן מגניבות.
6.אני אוהב את זה שאני ביקרתי בארמון של דרקולה בטרנסילבניה, נתקלתי בישראלית, ותוך שתי דקות גילינו שיש לנו מכר משותף. זה היה יכול להיות מגניב יותר רק אם היא באמת הייתה ערפד.
7.אני אוהב את הצופים. נשבע לכם, המקגייברים הקטנים האלה יכולים לקחת חיטה, מסקינג טייפ, כדור פלאפל אחד ולבנות איתם כור גרעיני.
8.אני אוהב את משפט הקסם “יהיה בסדר“, האקונומיקה של השפה העברית. הכל קטן עליו. פנצ’ר? מבחן שנכשלת בו? קח שני “יהיה בסדר” ותתקשר אליי מחר בבוקר.
9.אני אוהב את השלווה ביום שבת בירושלים. כל כך שקטה ומרגיעה. אני יכול לשבת על התחת כל היום ולא להרגיש אשם.
10.אני אוהב איך שדווקא לחומוסיות שנראות הכי פחות מקצועיות וקטנות יש את החומוס הכי טעים. תוך 7.2 שניות מההזמנה, הם אספו, מרחו, ,פיזרו מעל ויצרו את מה שאני אוהב לכנות “שלמות אלוהית”
.יש יותר טוב מזה? אל דאגה, אני כבר יודע את התשובה11. אני אוהב את הפלייליסט הלא-צפוי-לחלוטין של גלגל”ץ. “ככה, גלגל”צ, אני רוצה שתשמיעו את ‘ירושלים של זהב’ ואחרי זה את
“Smells Like Teen Spirit”.
מה זאת אומרת ‘כבר השמעתם אותם’?
12.אני אוהב שאיך שיורד גשם, אנשים חוגגים כאילו הרגע זכינו באיזו מדליית זהב בכדורסל.
13.אני אוהב שכשאנחנו זוכים במדליית זהב, לא אכפת לנו מי זכה ובאיזה ענף, העיקר שזה מדליית זהב לישראל.
14.אני אוהב שהביטחון באל על כל כך יעיל. חזרו אחריי: “אם אל-על לא עושים את זה, אף אחד לא אמור לעשות את זה.” מצטער, דלתא אירליינס, אבל אני לא מוריד את המכנסיים.”
15.אני אוהב שבארה”ב, מישהי בשם אסתי גינזבורג היא סבתא בת 80 מדרום פלורידה, וכאן היא דוגמנית כוסית בספורטס אילוסטרייטד, שגם מדליקה נרות חנוכה.
16.אני אוהב את החסידי שהפגין נגד מכירת חמץ ע”י לבישת גרב במקום אסטרטגי. מסתבר שהרד הוט צ’ילי פפרס מאוד פופולרים במאה שערים. (ולא, אתם לא מקבלים תמונה)
17.אני אוהב את מספר האנשים שפוקדים את רשתות חברתיות כמו טוויטר ופייסבוק כדי להגן על ישראל כשתוקפים אותה בתקשורת הבינלאומית.
18.אני אוהב את זה שמשחק הילדים הידוע
“Simon Says”
לא נקרא בארץ “שמעון אומר” כמו שאמריקאים חושבים, אלא “הרצל אמר”.
19.אני אוהב את תל אביב ביום שישי ואת האנרגיה המדהימה ברחובות, בבתי קפה, אה כן, ובים.
20.אני אוהב לבלות בחוף בוגרשוב בתל אביב, ואז לראות כמה שעות לאחר מכן את אותו החוף בסרט ‘אל תתעסק עם הזוהן’.
21.אני לא ממש אוהב כשהחברים שלי מארה”ב באים לבקר וכל כך מתרגשים להיות בישראל שהם מאבדים שליטה על הצרכים שלהם, אבל אני יכול בסוד לחייך ולחשוב לעצמי “כן כן, אני גר כאן”.
22.אני אוהב את ארוחת הערב בראש השנה עם החברים שלי והמשפחות שלהם, כשהם מאכילים אותי מספיק כדי להשביע צבא קטן.
23.אני אוהב כשאני, היהודי הלא-אתלטי מצפון אמריקה פוגש את הגבר הישראלי המאסיבי כורת העצים. הזרועות שלו היו כל כך גדולות, הוא צריך לשלם עליהן ארנונה.
24.אני אוהב לשתות תה רק עם נענע. שקית תה? מי צריך אותה בכלל?
25.אני אוהב את זה שמדריכי טיולים ישראליים יודעים הכל על כל מ”ר של המדינה. אם דוד המלך השתין על סלע, אתה יכול להיות רגוע שהמדריך שלך למד על זה.
26.אני אוהב את הייחודיות בחיפוש עבודה בישראל. אפילו אם לא תקבל את המשרה שלה התמודדת, יש סיכוי של 57% שיציעו לך לצאת עם הבת של המנכ”ל.
27.אני אוהב שיש אינטרנט אלחוטי בכל מקום, ובמיוחד בנתב”ג. תאכלו את הלב, סטארבקס.
28. אני אוהב את זה ששמים את הפרצוף של שמעון פרס על שמלת כלה.
.כאן אין לי אפילו בדיחה29.אני אוהב את זה שחבר שלי שמע את הנהג אוטובוס מספר סיפורי תלמוד עם מש”לים ומקביל אותם לאקטואליה. רק בישראל.
30.אני אוהב איך שמצילים בים נהפכים לאמהות יהודיות פולניות כשהם נכנסים ללחץ וצועקים: “בבקשה בבקשה בבקשה, תחזור יותר קרוב לחוף!”
31.אני אוהב את זה שהנהג מונית שהסיע אותי הציע לי אפרסק, ולקחתי אותו. זה יקרה באמריקה כשכדורי פלאפל ילמדו לעוף.
32.אני אוהב את הישראלים שכל כך גאים במדינה שלהם שהם שואלים תיירים
: “You like Israel? Why you not live here???”
כשיש ציונות, מי צריך מילות קישור ודקדוק?
33.אני אוהב את זה שהמדינה שלנו פחות או יותר בגודל של מקום חניה, ולמרות זאת היא אחת מהיצואניות הכי גדולות של טכנולוגיה בעולם. אם אתם באמת רוצים, עולם יקר, תחרימו אותנו. רק תחזירו את כל הפלאפונים, תודה. (ואני רוצה אייפון אם כבר אנחנו מדברים)
34.אני אוהב את זה שלחברת הכבלים יש שם באנגלית, מה שיוצר את המשפט המגושם באנגלית:
“I’m waiting for the HOT guy to come”
י35. אני אוהב סחלב בחורף.
36.אני אוהב איך שבעלי הבאסטות בשוק מוכרים את הסחורה שלהם כאילו חייהם תלויים בזה וכאילו הם שתו ארבע כוסות קפה. “עגבניוווווות! שתי שקל!!!!!!!” הם יודעים שמה שהם מוכרים זה עגבניות? אין ספק.
37.אני אוהב שילד בן שנתיים יכול להרטיב את המיטה ובפסח עדיין לשיר “עבדים היינו“. כבוד, חינוך יהודי!
38.אני אוהב את בני ה18 האמיצים שמשרתים כדי לשמור על המדינה. אני צריך לספר לכם מה אני עשיתי כשהייתי בגיל הזה? בואו רק נגיד שהיו מעורבים בזה מכונת צילום וכל מיני איברים שלי.
39.אני אוהב את זה שהשייקים של פירות כאן מכילים את הפירות הכי מוזרים בעולם. “ס’תכל…. היי, אפשר שייק עם פרי הדר של כוכב המדבר של אברהם, אבל זה בלי הגרעינים שגדל רק במערב הנגב? … יש לכם?!”
40.אני אוהב איך ששמות הרחובות הם לא ‘מיין, אלם, ומרטין לוט’ר קינג’, אלא ‘הילל, שמאי, והרצל’. (נראה לכם שלהרצל היה מושג ש100 שנים אחרי מותו, תל אביבים ימכרו רהיטים ברחוב שלו? היי, בן יהודה, תודה על החייאת השפה העברית. כהוקרת תודה, החלטנו לבנות מדרחוב בירושלים שורץ תיכוניסטים שקונים גרגיר אורז עם השם שלהם.)
41.אני אוהב איך שעברית שפה כל כך הגיונית. חנות עם כל מה שאתה צריך? ‘כל-בו’. דבר טעים עם קרם בפנים? ‘קרמ-בו’. אנחנו עוד צריכים עוד מילים כאלה. בת ים? ה’ערס-בו’! (סתם, אתם יודעים שאני אוהב אתכם, בת ים).
42.אני אוהב איך שישראלים יכולים לשתות קפה גם אם בחוץ 80,000 מעלות. “מה, אנחנו במרחק 5 דקות מהשמש? בססססדר! תביאי הפוך גדול!”
43.אני אוהב מילים כמו “תתחדש” שלא קיימות, או לא הגיוני שיתקיימו באנגלית.
“Wow, cool shirt! Enjoy using your new thing!”
לא הגיוני בעליל.
44.אני אוהב את הבן-דוד הרחוק של הבאסטיונר בשוק, הבחור שעומד מחוץ לתחנת רכבת מרכז בתל אביב ומוכר בייגלה. מסתבר שמשלמים לו כדי להגיד בייגלה 568 פעמים בדקה בלי לנשום. “בייגלה בייגלה בייגלה!!!”
45.אני אוהב לצחוק כשישראלי מסתובב לחבר שלו ושואל אותו ‘מה אתה דפוק?’ התשובה לשאלה הזאת תמיד, בכל מקרה, ‘כן’. לא משנה מה הוא עושה, זה בטוח היה דפוק.
46.אני אוהב את זה שאגאדיר לא רק מאפשרים לך להזמין המבורגר עם כמעט הכול עליו, אלא גם מוציאים לוח שנה שמנפנף במלצריות שלהם.
טוב, בעצם זה קצת מוזר…47. אני אוהב זה שהרגע ראיתי מישהו צועק על הכלב שלו “שב”, וכמובן שהוא ישב. הוא כלב והוא יודע עברית. אני לא יודע מה יותר מגניב אותי, זה, או ילד בן שנתיים ששר שירים של פסח.
48.אני אוהב שאפשר לשלם על הכול בתשלומים. יום יבוא ואני הולך לנסות את הקטע הזה עם נהג אוטובוס, רק כדי לראות את התגובה שלו.
49.אני אוהב את זה שבהופעת מחווה בירושלים ל’גנז אנד רוזס’, לא רק שהסולן דיבר עם הקהל בעברית, כשהוא שר הוא נשמע בדיוק כמו אקסל רוז. “אוווו אוווו, סוויט צ’יילד אוב מיין! ברוכים הבאים!”
50.אני אוהב את זה שהשנה ישראל זכתה לקבל את ה’אפל סטור’ הראשון שלה. יה בייבי.
51.אני אוהב שלאנשים אין התנגדות להסיע אותך לשדה התעופה אפילו אם השעה שלוש לפנות בוקר והאישה שלהם בצירים.
52.אני אוהב את התמיכה שעולים ותיקים ומנוסים מעניקים לעולים פוטנציאלים; באופן שבו הם עונים על שאלות ואי מיילים אפילו אם הם אף פעם לא נפגשו.
53.אני אוהב לחזור לארץ ולעמוד בתור של “בעלי דרכונים ישראליים”. (בהקשר הזה, אני גם מפיק הנאה אסורה כשאני רואה את כל התיירים עומדים בתור הארוך של “דרכונים זרים”, בזמן שאני מקפץ לי הלאה. זה אומר שאני בן אדם רע?)
54.אני אוהב איך שבראש השנה, התצוגה של הרדיו באוטו מאחל לי “שנה טובה”. לא משנה מאיזה כוכב אתה, זה מגניב.
55.אני אוהב את רכסי ההרים היפים בחיפה שללא ספק הם אשמים בבלבול שחשתי כשנכנסתי למעלית בקומת קרקע. “מה זאת אומרת אנחנו בקומה התשיעית?”
56.אני אוהב לראות את ה’סופר בול’ עם החבר’ה עד 5 לפנות בוקר. כשאתה משקיע כזה מאמץ כדי לראות את זה, זה יותר מספק.
57.אני אוהב את השמיעה העל-אנושית של הישראלים שמאפשרת להם לשמוע את ה’טו טו טוווו’ של החדשות ברדיו אפילו אם מישהו משתמש בפטיש אוויר מטר לידם.
58.אני אוהב איך שגוגל מפנה אותי לגרסה הישראלית של האתר. בפעם הראשונה שזה קרה, בדקתי מאחוריי וחשבתי: “וואו!!! איך הם יודעים???””
59.אני אוהב את הרגשות העזים שמכים בי בזמן הצפירה ביום הזיכרון. מעניין אם יש עוד מישהו שהצפירה הפתיעה אותו בפעם הראשונה שהוא שמע אותה. אני ברצינות חשבתי שחייזרים באים כדי לאכול את המוח שלי.
60.אני אוהב את יום העצמאות שמסתבר שבעברית משמעות הביטוי הוא “לך לגן ציבורי ותאכל פרה”.
61.אני אוהב שקיבלתי את ההזדמנות הזאת של פעם בחיים ושהיא עדיין לא נגמרה
No Comments